הצל
השחור
18.2.10
"הצל
השחור הוא נורא" אמרה חדווה.
הצל השחור הוא איום ענתה לה פטמה.
הם ישבו יחד בגינת קפה האינטרנט ושוחחו בינם
בשקט.
מעל ראשם הייתה שמשית ענק ואזור מוצל
הגן על עורם מהשמש היוקדת.
"
שאני עושה את טיול הבוקר אני תמיד בצל" הוסיפה חדווה.
"ואני
את הטיול עושה בערב, ואז אין אור בכלל" ענתה פטמה.
ופטמה המשיכה והרהרה בליבה" "שם העט שלי הוא פטמה ואת הצל השחור
אני לא סובלת. וחדווה ברור שהיא חדווה".
גם חדווה הרהרה בליבה:" חדווה הוא
רק שם עט וגם אני את הצל השחור לא סובלת.
הוא חודר בכל החדרים, אין מנורה אחת
טובה, בכל ארגון שעבדתי בו היה צל שחור.
וכך בכל מדינה ומדינה תחת
הגלובוס."
פטמה הסתכלה בפניה המהורהרות של חדווה
והרהרה גם כן:
"
כשהצל השחור רוצה כל שמות העט נחשפים ואז קוראות פשלות שמגיעות לחלונות
הגבוהות"
חדווה לגמה מכוס התה וחשבה"
"מה אם הצל השחור יפעל עכשיו שאני באמצע המשימה- הרי הרעידה עלולה
להפיל את האבן שבראש המחשב."
פתאום נכנס יוסי לבית הפה, והוא פנה
עליהם" שלום חדווה! שלום עליזה!"
פטמה עשתה את עצמה כלא מכירה אותו וגם
לא הגיבה למבטו.
חדווה הסתכלה והביטה בפטמה "מה", הגם לה יש שם עט באיזה שם היא
משתמשת בכלל בבתי הקפה האחרים?"
יוסי ראה שעליזה לא מגיבה והוסיף" אבל הצל
השחור תמיד מפסיד, ועכשיו בהמשך הוא גם ימוגר.
גם אם נחשפים כל שמות העט שלנו
באינטרנט.
"על
מה אתה מדבר בכלל"" הגיבו מיד פטמה וחדווה."
הרי אתה אידיוט גמור. הצל השחור יתפוס
אותך?
ובכלל האם יוסי הוא שמך או שם העט
שלך?"
יוסי הסתכל בעליזה החשופה בחיוך
ואמר" " שלום פטמה/ עליזה."
כן, שלום! שלום! שלום!, ענתה עליזה לעיני חדווה " אני בורחת
מיד"
וכולם עזבו את בית הקפה במהירות כשרוח קלה שנשבה מאין מקום מעיפה המוני
זלזלים. כל אחד למקום אחר.