יום שבת, 28 בנובמבר 2015

חרות- סיפור קצר

חרות
ערן נולד מעבר להרי החושך. במדינה היה מלך. הוא היה אומר  אני מולך עליכם כמו שאלוהים מולך עליכם. אוי ואבוי  למי שלא העריץ את המלך. הוא היה נכלא בבית הסוהר. אוי ואבוי למי שסיפר בדיחה על המלך. ראשו היה ניתז .כמו כל מלך היו לו מקורבים. אבל אוי ואבוי למי שכתב בעיתון על מקורבי המלך ועל הכסף שהם מרוויחים. ערן חלם לבוא לארץ ישראל. ולבנות בה חברה דמוקרטית. חברה של חרות. הוא נפרד מהוריו עלה על אוניה והיגיע לארץ ישראל. בארץ ישראל ערן פגש הרבה יהודים. והם הקימו  מדינה דמוקרטית יהודית. ערן  כמובן האמין באלוהים. אך אמר רק אלוהים מולך עלי. בני אדם לא. בארץ שבא נולד ראשו היה ניתז. בארץ ישראל זכה לכבוד מאלוהים ואדם.
ואז הוא סיפר את הסיפור הבא:
מעשה ברבי אחד שהקים קהילה יהודית. ואמר לחנך את כל ילדיה למשמעת עיוורת. וכל אמר להם. צריך לחנך למשמעת עיוורת לאלוהים. וזה מתחיל מילדות ולכן צריך להישמע לאב ולאם. ושהילד גדל צריך שישמע משמעת עיוורת למלמד ואחר כך לרב ואחר כך לי הרבי הגדול. וכך תחונכו למשמעת עיוורת לאלוהים. שהרי אני מפרש את התורה  ונותן לכן פקודות קדושות מאלוהים .יום אחד הרבי מת.ו מועצת החכמים של הרבי לא רצתה את קרוביו שהרי מת ללא ילדים. להיות במקומו. אז קראו לו משיח. שהוא חכם גדול. והיו מפרשים את כתביו כמו שמפרשים את התורה. אבל היו מפקפקים מחוץ לקהילה אז קראו לו משיח בן דויד ונביא  . אבל היו מפקפקים מחוץ לקהילה אז קראו לו אלוהים.ו כל הקהילה הגדולה של הרבי הפכה תוך זמן קצר לעובדת אדם כאלוה והייתה ללא יהודית בדתה. הכל בגלל חינוך למשמעת עיוורת לבני אדם. שהרי גם התורה נכתבה על ידי בני אדם.
בדמוקרטיה יש חרות- בחרות לא מחנכים למשמעת עיוורת לבני אדם.
28.11.15 ((c


חזרה לרשימת הסיפורים ליhttp://machshavot100.blogspot.co.il/2015/08/blog-post_71.html


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה