יום שישי, 8 בינואר 2016

מספר שירים



תחשוב אופטימי

תחשוב על הגרוע ביותר.
מה אז תעשה?
תרגע. תרגע גבר...
יש אל עוזר ומגן
אל ,חמדה לבי,
חוסה נא ואל נא אשמד.
וליתר הדברים יש פיתרון...
מחשבה אופטימית עולה.
ואלוהים שומר ומגן.
אל תפחד בכלל!
השתק את קול הפחד!
הרגע והרגע לתמיד.
7.1.16

אבל

אני מתאבל על ילדותי.
אני מתאבל על עברי.
על דברים שפספסתי
 בגלל הקלגס הרשע.
על אישתי וילדי.
על נעורי ובחרותי
שעונתי במחלה קשה.
על בדידות בהמון ובעיר.
על פחד מכה יום ולייל.
ורק מעשי הטובים מנחמים-
ואתחרט על מעשי הרעים.
7.1.16

אשמה

אני מרגיש את עצמי אשם
על שבחרתי בחיי העולם הזה.
על שלא האמנתי בגן העדן.
אני לא אשם שיתעללו בי
אך לו בחרתי בגן העדן
לעת זקנה ושיבה
לא היה הקלגס
נוגע בי בידו הרעה.
ואני לא מוחל לאף קלגס
אני לא מוחל למעשים רעים מאוד
וסולח לעצמי - הן הייתי טיפש או קטן
אני עובד על זה!
והאל  הטוב יתקן הכל.
ירפא את הגנים שלי.
7.1.16

כעס

אלוהים לא אשם שעונתי-
אלוהים לא גרם לסבלי.
אלוהים לא היכה במשפחתי.
הכעס הוא על הקלגס:
על חוסר אמונתו באל.
על רדיפתו יהודים פתיים.
על עשיתו מעשים מסמרי אוזניים..
ובתחילה אלוהים לא ידע על סבלי...
סבלי וסבל משפחתי.
ושידע הגן ועזר וריפא.
תודה לך אלוהים.
וכועס אני גם על אנשים רעים
שעינו אותי בדברים קשים.
יש דברים שאני לא סולח:
לא על פגיעה מינית.
לא  על הסתה קשה נגד אלוהים.
לא על כישוף גנטי.
לא על איבוד צלם אדם
ועל פגיעה בנפש ובנשמה.
7.1.16

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.