יום חמישי, 16 ביוני 2016

צמרת



צמרת

 כשהייתי ילד
הייתי מטפס אל צמרות העצים
אפוא שהענפים הכי דקים
ורק הילדים קלי המשקל לא נופלים.
תום של ילד.
שמחה של ילד.
אהבה שילד מעניק.
זה מה שחסר לנו המבוגרים.
8.6.16

פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)