יום שישי, 23 בנובמבר 2018

על בדידות ותוגה



כשאני בודד

כשאני בודד עצוב לי
דמעותי השקטות מתפללות לאלוהים
ואני מנסה לשבור את הבדידות
לדבר בטלפון
לצייר ציור בצוותה
ולנגן בחליל
לכתוב שיר
אבל זה קשה
ושיר זה תפילה
ותפילה זו תיקווה
ולתקווה יש כוח.
22.11.18

בודד בלב המון

בודד בלב המון
מין הרגשת בדידות  שכזו
מין עצב שכזה
 בודד בלב המון
שום דבר לא עוזר
 ואני מנסה לצייר ומפסיק
ואני מנסה לכתוב שיר והמילים לא קולחות
ולנגן בחליל
ומטלפן למקורבים לדבר על דא ועל מה
ומשיח עם אבי הזקן
אבל הבדידות היא בלב
ואני מחכה וממתין שתתפוגג
שיעבור העצב הזה.
22.11.18

תוגה

מגרש אני את התוגה
שיחת טלפון אחת לער"ן
שיחה על דא ועל מה
המסיחה את דעתי מצרותי
לא על כל דבר אני מדבר
יש לי סודות- אתם יודעים
ואחר אוכל ארוחה טובה
גם היא מגרשת את התוגה
ומצייר ציור וכותב שיר
ולפעמים גם מנגן בחליל
הכל דברים קטנים
שאת התוגה הם מגרשים
ועדין איני מאושר
אך התוגה חלפה כלא הייתה
22.11.18

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.