יום שישי, 27 ביוני 2014

עכבר מעבדה קטן-שיר


עכבר מעבדה קטן

עכבר מעבדה קטן
מהמעבדה ברח.
ואחריו רודף הקלגס.
בעץ הסתתר המסכן.

והקלגס הניף שוטו
היכן הוא העבריין.
והעכבר כינס ראשו
ולאלוהים  התפלל בליבו.

ואם רציתם לדעת
אם רק בעכברים מדובר-
הרי גם אנשים תמצאו
אחריהם רודף הקלגס 

20.4.06


יום רביעי, 25 ביוני 2014

החתול במגפיים בשירים

 החתול במגפיים בשירים

בבית הטוחן

בבית בתחנה גר טוחן זקן
בבית הטחנה פרנסה טובה.
שלושה ילדים גידל למופת
בכפר קטן באחו יפה.
טחן גרעינים כל ימיו הטובים
האכיל והלביש שלושה ילדים.
ושבאו ימיו ונפטר מהעולם
הוריש את הכל לילדיו הבוגרים.
ולבנו הקטן נתן במתנה
חתול פיקח וחכם במיוחד
זה כל  נשאר לו מהירושה.



החתול

לא הבין הבן הצעיר
כיצד זה קרה ואיך זה קרה.
אבל, רק עם החתול הוא  נשאר
עם מות אביו בעל התחנה.
לא ידע מה לעשות
ממה התפרנס ממה יחיה.
כי לא נשאר לו דבר מהירושה
מלבד חתול פיקח במיוחד.
אך על החתול הזה בעצם הסיפור.



מגפיים ושק

ביקש החתול הפיקח מאוד
מאדונו הנכבד מגפיים ושק.
החליט האדון הצעיר בהיסוס
לתת לחתול את אלו הדברים.
וגם חליפה ישנה שמצא במחסן
אם כבר לבוש, אז אז שיהיה לבוש.
והחתול רק רצה להוכיח
שהוא חתול בן חתולים
בעל ערך עצמי וכבוד עצמי.
כן, חתול,ממש חתול.
וכך נעל החתול את המגפיים
לא עוד יחפן הולך בטל
אלא חתול נכבד ביותר.



החתול במגפיים

החתול במגפיים עמד
בשדה באחו הגדול.
בין פרחים וצמחים יפים
עמד והגה את תכניתו:
אייך יהפוך את בן  הטוחן העני
לנסיך הממלכה כולה
היורש למלך ולמלכה.
כשהוא נעול במגפיו הנאות
הוא נראה חתול הדור מאוד.
כך אצל המלך יתקבל
ויגשים את תכניתו. והוא יראה לבן הטוחן
שלחתולים יש ערך רב
כן, החתולים הם חיות שוות.



והלך החתול במגפיים לשדה לצוד ארנב.


תפיסת הארנב

מסכן מאוד, מאוד הארנב
לשק הגדול נכנס,
חשק בגזר וכרוב ונתפס.
והחתול  כמובן שמח
מתנה ראשונה למלך יביא
פתח לתכניתו הגדולה.
והארנב צעק : חופש!
נראה לאן יגיע
למטבח או לביבר.


ואחר שצד  את הארנב. הלך החתול במגפיים למלך.




הארנב מגיע למלך


עמד החתול לפני המלך
והשק מונח לפניו.
מתנה, אמר, הביא
מאת האדון הצעיר.
ובשק ארנב מסכן
בצבצו אוזניו החוצה.
הניע הארנב אוזניו
ובכל כוחו הניעם
להגיד: אני חי
להגיד: אני רוצה חופש.
והמלך הסתכל בשק.
והוא אהב מאוד ארנבים
יש לו חבורה קטנה בביבר
בביבר הכי גדול בממלכה.
ואמר המלך הנכבד:
ארנב כזה חינני
ישר הולך לביבר.
וחשב המלך בלבו
יהיו לי הכי הרבה ארנבים.
יותר מכל המלכים.
יטיילו להם בגינתי,ויאכלו גזר חסה וכרוב.


והארנב המסכן איבד את החופש והובא לביבר.



אך מתנה אחת לא מספיקה ולכן צד החתול גם ברווז.

צייד הברווז

בין הפרחים בשדה, באחו
החתול במגפיים הלך.
נושא שק גדול
מלא שמחה וסיפוק
על צייד ברווז הבר.
ומתוך השק הציץ
אותו ברווז מסכן.
קרא גע, גע גע
ואמר בקול גדול
חופש! אני רוצה חופש!
והחתול  בשלו המשיך
בתכניתו המתוחכמת הגדולה
נראה להיכן אותו ברווז יגיע
למטבח או לביבר.

ושוב ניגש החתול במגפיים למלך להביא את מתנתו. ברווז יפה ונאה.



משפט הברווז
החתול עמד לפני המלך
ובידו הברווז המסכן.
והמלך עשה משפט
למטבח או לביבר.
ושר הטבחים התלהט
תיאר את בשר הברווזים הטעים.
ושר הביבר סיפר
שחסר רק ברווז אחד
כדי  שיהיו  עשרה ברווזים
מטיילים בכלוב מזהב.
והמלך לא ידע נפשו:
הריר בפיו עלה
אך הוא רצה הכי הרבה ברווזים
יותר מכל מלכים.
ואז ברווז געגע
ואמר: גע, גע, גע
לחופש אנא שלחני
ולא למטבח או לכלוב.
ושמע המלך את הגעגוע
אך הוא לא מבין ברווזית
אבל רחמיו נכמרו על העוף המגעגע
והוא שלח אותו לביבר.
ושר הטבחים התפקע
אבל וחפוי ראש.
ושר הביבר שמח
בעוד ברווז חינני.
והוסיף עוד ואמר מלך
זה טוב מאוד לבריאות
הבשר מאוד שמן
ולא טוב למלך שיחיה.



והובא בברווז המסכן שאיבד את החופש  לביבר ושר שם שיר  מזעזע.

הברווז צולע

ברווז צולע צחקו
ובעינם הימנית  והשמאלית קרצו.
והמשיכו בכל רעתם.
עד יגיע יום דינם
ובצדק ובשלום  יעזבו רעתם.



יום אחד החליט המלך לעשות טיול עם משפחתו במחוז בו גר האדון הצעיר.
במחוז ממנו קיבל מתנות כל כך יפות.

אדוני טובע בנהר

עברה מרכבת המלך
ליד הנהר הגדול.
ובמרכבה ישב המלך
ולידו  ביתו הנסיכה.
נסיכה יפה ונאה
שזה עתה הגיעה לפרקה.
וקרא החתול: הצילו!
אדוני טובע בנהר.
עצר המלך את מרכבתו
והציל את האדון הצעיר
שמילא את הוראות החתול
לרחוץ קצת בנהר.
וכך זכה האדון הצעיר
בלבוש נאה ויפה.
כי גנב החתול הערום  את בגדיו
את בגדי העוני הקודמים.
ובת המלך הכירה אותו
והוא עלה ונסע במרכבה.



המרכבה   טיילה ונסעה במחוז על שהתקרבה לארמון המכשף.

ובדרך לארמון המכשף

ובדרך לארמון המכשף
פגש החתול במגפיים
קבוצת עובדים  בשדה
וביקש מהם בנימוס
שמרכבת המלך  תעבור
ומלך ישאל  של מי השדות
שיענו שהשדות שייכות לאדון הצעיר
תוך הרבה קידות עמוקות.
והעובדים שראו חתול בחליפה
ולרגליו מגפיים נאות ויפות
היו בטוחים שזה שליח המכשף
ועשו כמובן את רצון החתול.
וכך קיבל המלך את הרושם
 שהשדות שייכות לאדון הצעיר.
ואמר בשקט לביתו הנסיכה
שמאוד עשיר האדון הצעיר
ובוודאי יהיה חתן למופת.
והשניים האדון הצעיר והנסיכה
הסמיקו האדימו בהתרגשותם הרבה.


המכשף

מיהר החתול לפני המלך
ורץ ונכנס לארמון המכשף.
עמד וקד קידה עמוקה
ושאל  את המכשף הכל יכול:
האם הוא יכול לעשות כל דבר?
והמכשף שחשב שלפניו חתול מכושף.
כי מי ראה חתול במגפיים
לבוש חליפה מגוהצת ונקיה
עם כובע, מגבעת על ראשו חבוש.
וענה המכשף שיכול לעשות כל דבר.
וגמר בלבו שאם החתול יבקש
להפוך לאדם לא לחתול מכושף
אז  יהפכו לצפרדע ירוקה, חלקלקה.
אך החתול אמר בתמימות
אני בטוח שאיך יכול
להפוך את עצמו לעכבר קטן.
נדהם המכשף מהאמירה החצופה
ומיד יסתכל בספר עבה.
ומלמל משהוא עם שרביט הקסמים
ובין רגע הפך לעכבר קטן
עכבר קטן, שחור ושמנמן.
לא חיכה החתול אפילו רגע קט
ומיד זינק, טרף ובלע
וזה סופו של המכשף האכזר
בעל הארמון והשדות והעושר
שהשיג עושרו בקסם ובכישוף
עם הרבה רשע, הפחדה וטרור.


החתולים הם חיות שוות

עם הסתלקותו של המכשף האכזר
נעלמו כל ספרי הכישוף
וכל המשרתים והעובדים בשדה
כהרף עין ברחו.
 הכל היה פרי קסם וכישוף
 עם הרבה הפחדה וטרור

וכשבא המלך לארמון המכשף
הוא בא עם מרכבתו ומשרתיו האישיים
ובמרכבה גם האדון הצעיר והנסיכה
זו הנסיכה שהיא ביתו היחידה.
שניהם לא יודעים אנא פניהם.

וקיבל את פניהם החתול במגפיים
הזמינם לארמון המפואר
אמר  שזה ביתו של באדון הצעיר
תוך קידה  קלה

והם אכלו ארוחה טובה ומזינה
שהחתול הכין במו ידיו.
ובטוב המלך ביין ובמזון
הוא קבע את תאריך הנישואים ולחתונה.
תאריך נשואי ביתו הנסיכה
לאדון הצעיר המופתע והנרגש.
שלא הבין אייך התגלגל לידיו
מקרה כזה משמח וטוב ומצוין.


ובטקס החתונה היה החתול במגפיים נרגש

לבוש בבגדים מפוארים.
ולרגליו מגפיים חדשות, נוצצות.
כן הוא יודע- הוא הוכיח כולם
חתולים הם חיות שוות.
לא סתם הוא נהנה במשרתו הטובה
יועץ מיוחד לנסיך ולנסיכה
שברבות הימים ימלכו על המדינה.

חופש ושוויון

ועברו שנים רבות
והסיפור  התפשט ויזעזע את העם.
ועונש מוות החליטו לא יהיה.
וכל החיות  לחופש נולדו.
והמלוכה פסקה ונפסקה
ולא יקבע מלך לביתו
ולמי תינשא ותתחתן
והפכו צאצאי הנסיך והנסיכה הנכבדים.
לסתם אנשים פשוטים ורגילים.
עובדים בכל עבודה ועבודה.
לא נישאים מהעם ולא ירודים
כי אין כישוף ואין שררה
אפילו מכשף כעכבר לא ייטרף.
כך רצה כל העם במדינה.
תפילת הברווז הצולע נשמעה.

6.11.07 --- 16.2.12
(c)





חזרה לרשימת הסיפורים ליhttp://machshavot100.blogspot.co.il/2015/08/blog-post_71.html








השובך - שיר

השובך

נגר אחד בנה  שובך
שובך לציפור.
צבע גגו אדום
ודופנותיו צבע סגול.

שם  את השובך בין עצים
אלו הגדולים מלאי הפרחים.
סגול, אדום, צהוב, ירוק
אלו הצבעים.

באה הציפור לקן מוכן
גידלה גוזלים שניים.
צייצה, שמחה, רקדה, זימרה
לעת וזמן ינפנפו כנפיים.


     21.5.06 


יום רביעי, 18 ביוני 2014

פרח של תכלת-שיר


פרח של תכלת

פרח של תכלת חייך אלי
חיוך מקסים נחמד.
גדל בגינה כילד
נהנה מחופש ואור.
ריחו מקסים מִבושם
ימשוך כל דבורה ופרפר.
וגם אני פרח השדה
אך פרח מוכה וחבול.
אשמח לגדול בחופש
בחופש באור ובטל.


1.2.07


בעולם עליו אנו חולמים-שיר


בעולם  עליו אנו חולמים

בעולם עליו אנו חולמים
לא תהינה מלחמות.
בעולם עליו אנו חולמים
יהיו הכול צמחונים.
בעולם עליו אנו חולמים
יהיה שלום ושלווה:
שלום בין בני אדם
שלום בין חיות
ושלום בין בני אדם לחיות.

וגם אתה בן אדם
בן אדם קטן
יכול לקדם את השלום
תהיה צמחוני ותחשוב על שלום.
ונקה מלחמה מלבך
פשוט תהיה בן אדם.
ותחשוב מחשבת שלום.

  29.1.07


יום שבת, 14 ביוני 2014

הסערה- שיר


הסערה

הרוח נוהמת מבעד לחלון
מיבבת שורקת וגשם יורד
עם רדת הליל ליד ביתנו הקט
הסגור הנעול – פן קור יחדור.
והרוח גוברת והמטר מתחזק
ורעמים וברקים כבר נשמעים
ומטר חזק ועצום כביר כוח ועוצמה
ירד על הארץ לשעתיים שלושה
ויום סערה חלף ביעף
רק התחיל וכבר עבר חלף
והשאיר אחריו ממטרים של ברכה.


20.1.07


הנקר-שיר


הנקר 

הנקר הכה בעץ
תיק, תק, תוק
והצפר הביט בשקט
מאחורי שיח מסתור.

עסק מעניין צפרות
להביט בציפורים יפות
ולצלמם לעתים מזדמנות.
בכל הבט מעניין.

והנקר עסק בשלו
תיק, תק ,תוק
והצפר הביט בהנאה
בציפור העסוקה מאוד.

14.1.07


יום שני, 9 ביוני 2014

הדייג ודג הזהב בשירים

 הדייג ודג הזהב בשירים

בקתה קטנה ומטה ליפול

בקתה קטנה ומטה ליפול
בנויה בארעיות על שפת מקווה המים.
ולידה סירה- סירה קטנה
שני משוטים ארוכים לצידה מונחים
את הדיירים בבקתה הם משמשים.
והבקתה נמצאת על חוף שומם ועזוב
הרחק מכל אישה ואיש.
ולידה צמח בר גדל
קצת מסתיר בענפיו את קרשי בניינה
קרשים ישנים מאובקים אכולים.

ולבקתה גג אדום ,קצת  עקמקם
ובקצהו ארובה שחורה , דהויה.
בחורף מוציאה עשן שחור משחור
ובימים רגילים של אביב עד סתיו
משמשת רק תנור עתיק במטבח.


הדייג ואשתו

ובבקתה הדלה גר דייג זקן
ולידו זה כבר עשרות שנים
חיה אשתו בעוני ודלות:
מעט דגים, גם זקן בעלה
ומחיר הדגים נמוך היום.
ואת  ימיהם חילקו בביתם הדל
בין דיג ואכילת דגים מעטים
וקצת ירקות ולחם דל
אותם קנו תמורת דגים.
עוני היה אך גם אושר ונעימות
כי בני הזוג מאוד אהבו
זה את זו משחר הנערות.

בוקר אחד, סתם בוקר אחד. הלך הדייג כדרכו לדוג דגים, ודג הדיג באותו יום דג מיוחד במינו.


דג הזהב

פרפר הדג ברשת
זעק דומם, הצילו.
 עד שפתח  את פיו
ולדייג אמר מילה:
אני הוא דג הזהב
נסיך מכושף אני.
שחררני ואשא תודה
ואשחה במים בחופש.
והדייג שחרר את הדג
נפעם מהדג המדבר.
ורץ לאשתו לספר
על אותו מקרה מוזר.



וסיפר הדייג לאשתו על דג הזהב


קוטג' רצתה האישה

 קוטג' רצתה האישה
וזו רק בקשתה הראשונה
כי רצתה האישה לשפר את חייה
חיי אשת דייג עני , מרוד
הגר בבקתה עלובה, קטנה.
לך! אמרה האישה לבעלה
ובקש מדג הזהב.
דג מדבר הוא
ויגשים כל משאלה.
למה לנו לגור בבקתה עלובה
הרי קוטג' קטן ונחמד למראה
יהיה מצוין וטוב לגמרי.
והדייג ביקש מהדג המודה.
ושחזר  ממקווה המים
מצא את אשתו בקוטג' נחמד,
מטפלת בגינה ועם סירים מלאים
במאכלים רבים, טעימים וטובים.

 אבל אחרי מספר שבועות היתה האישה שוב מצוברחת.


הארמון

זכרה האישה את סיפור בעלה
על דג הזהב המופלא, המדבר
ומיד צוותה על בעלה הנבוך
במיני בקשות כרצונה הגדול:
וזו היתה בקשתה השניה,
ללכת אל הדג מהר ומיד
ולבקש ארמון והרבה משרתים
במקום הקוטג' שזה קבלה.
זה דג מדבר ויעשה כל דבר
כך אמרה בקול רם נישא.
והלך הדייג לדג הזהב
מלא התנצלות ובושה,
וביקש את הכל כדבר אשתו
כדבר אשתו האהובה.
ושחזר מצא את אשתו בארמון מלא זהב
ומשרתים לרוב, עושים כל מלאכה.
והיא יושבת על כיסא רם ונישא.


המשאלה האחרונה

נכנס הדייג לארמון הגדול.
וכרע בעוניו לפני אשתו האהובה
ושאל אותה שאלה  אחת:
האם אשתי, את מרוצה?
וענתה האישה לדייג העני:
לך מיד אל דג הזהב
הנה ציוותי ועשו כאן בריכה.
שם ישכון בתוך הארמון
ולא בנהר רחוק מעיני
כי רוצה אני אותו קרוב לידי.



בקשת הדייג האחרונה

התקרב הדייג אל מקווה המים
ופנה וקרא אל דג הזהב:
דג, דג, דג זהב!
לאשתי היקרה יש בקשה
ואולי זו בקשתה האחרונה.
והדג בא וסנפיריו אדומים
בא ושאל את הדייג הנבוך,
שראה את הדג שונה ונסער:
מה בקשה הפעם אשתך היקרה?
וסיפר לו הדייג שבריכה גדולה
מחכה לו בחצר הארמון:
רק יבוא ויגור לבקשת אשתו
שרוצה את הדג לידה ממש.
והדג לא אמר מילה
רק עיניו רשפו בגיצים אדומים
ומפיו יצאו ברקים ברקים מבהיקים.
ולבסוף ענה לדייג המסכן:
לך לביתך הדייג ותראה
איזה בית מגיע לך ואשתך
על דג זהב שהוא נסיך מכושף
שסבל רבות ורוצה לחיות
בחופש בדרור באין צר ומצר
עד שיוסר ממנו הכישוף האכזר.



בחזרה לבקתה


חזר הדייג העני לביתו
ומצא שארמון נעלם ממקומו.
ובמקומו אשתו העצובה, בוכייה,
עומדת ליד הבקתה העלובה.
ונכנסו שניהם לבקתתם,
ומצאו את אותם הכליים הישנים.
והסתכלו במזווה, והייתה שם שעועית
וגם אורז וירקות לארוחה אחת.
והביטו היטב בסל הדגים
והוא היה ריק מכל דג ודג.
אמר הדייג לאשתו העצובה:
רצית עוד ועוד וקבלת אפס וכלום.
וענתה  האישה לבעלה המיואש
וכי מדוע ביקשת מדג הזהב,
כל בקשה אשר ארצה:
הרי אתה הוא אשר למקווה המים הלך.
האין לך חוש בקורת וחכמה.


(  עיבוד על פי הדייג ודג הזהב)

(c)

חזרה לרשימת הסיפורים ליhttp://machshavot100.blogspot.co.il/2015/08/blog-post_71.html

כלב בולדוג אחד-שיר


כלב בולדוג אחד

כלב בולדוג אחד
עשה פרצוף מפחיד.
כי לכלב בולדוג יש
הפרצוף הכי מפחיד.
אבל זה כלב טוב
עם מזג טוב מאוד.
חביב הוא לפעוטות
ואוהב הוא לשחק
עם כל הילדים.
אבל הפרצוף שלו מפחיד.
מה אפשר לעשות
ככה זה  לבולדוגים
פרצוף מאוד מפחיד
עם לב זהב חביב.

11.1.07


יום חמישי, 5 ביוני 2014

תנומת הדוב- שיר


תנומת הדוב

באמצע האחו באמצע היום
בשעת הצהרים החמה
תפס הדוב תנומה.
שכב במלא גופו הגדול
ונם לו , נם לו בשנה קצרה
והפרחים מסביבו הסתכלו היטב
אין בסביבה אף אחד
אף אחד לא יפריע תנומתו
והעשבים  כרעו בכבדות
תחת גופו הכבד מאוד.
עוד מעט ותקום החיה
זו חיית הענק הגדולה.
ויקומו אלה העשבים ופרחים
שהיו תחתיה, תחתיה כבושים.


8.1.07


קר לה לשמש היום- שיר


קר לה לשמש היום

קר לה לשמש היום
יום קר במיוחד.
לפרחים גם קר
וגם לעשב השדה.
גם לי קר היום
כי לשמש קר היום.
יום קר במיוחד.

7.1.07