צמח
מכושף
הרוח נשבה
על הקקטוס והוא הרגיש את משבה. רוח נעימה קלילה. והוא נזכר בבריזה בחוף תל אביב
בזמן שהיה אדם. אבל עכשיו הכל אבוד כמעט, שנים רבות הוא קקטוס. גדל במרפסת בעציץ.
הוא מזהה את היד האוהבת המשקה אותו ולפעמים נוגעת בו. לפני מספר שנים הוא עשה מאמץ
עליון והצליח לשנות קצת את סוגו ואפילו התחיל לעשות פירות אחרי עשרות שנים. אולי
עכשיו יראו שהוא אדם ויסירו את הכישוף הנורא.
את המכשף
הוא לא הכיר- אף אחד לא ידע מי הוא. אלא שפתאום קראו דברים משונים. בני אדם הפכו
לחיות חרקים וצמחים. והוא הפך לצמח תוך חלקיק שנייה.
פחד. פחד
ואימה שררו בישוב הקטן ועתה הוא צמח זה עשרות שנים.את ימות השבוע הוא זוכר. אולי
התבלבל קצת בספירה אבל שהאוטובוס עובר ברחוב הוא מרגיש את העציץ רועד קצת. וביום
שבת אין אוטובוסים.
הוא עובר
על השפות שמכיר שבוע בפורטוגזית שבוע בספרדית שבוע בעברית. כל שבוע הוא חושב בשפה
אחרת
הוא נזכר
באשתו. האם גם אותה כשפו. מה הריח שלה
הוא מנסה
לחוש את הצמחים האחרים שבמרפסת. אך הרחות שלהם מאוד חלשים רק שמשקים אותם ובאביב
שהם פורחים הוא מרגיש ריח חזק. הרחות עודדו את נפשו. הוא לא לבד האם יש בהם עוד
צמחים מכושפים והוא התפלל הצילו.בפעם
הראשונה בחייו התפלל. הצילו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה