ילדות
שכונת מגורי בילדותי
(חבל שלא גרתי בה בינקותי)
היא מקום מכסף נפשי.
עולם יפה. שכונה טובה
חברים נאמנים וחברות:
וזוכר אני את כלבי הקט
בורח ומטייל בשכונה
ואני רץ. רץ אחריו-
אך הוא ,השובב, מהיר
ובסוף היום מגיע לבית
שבע הרפתקאות ומרוצה
וכך אני זוכר את חברי
ואת ההרפתקאות שידענו יחדיו:
איך בנינו בית על עץ.
איך חפרנו שוחה באדמה
ואפילו איך שיחקנו בתופסת.
חוויות ילדות. חוויות מתקנות
לעברי הקודם בו הרע שלט
ולי הייתה איימה גדולה.
שערותיי סמרו, עמדו
ולבי החסיר פעימה.
זאת ילדותי השדודה.
18.5.16
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה